רקע

הערכה

ממצאי הערכה

מטרות התערבות

התערבות

 

רקע:

יואב בן 4.5, בן יחיד להוריו. לומד בגן טרום חובה בחינוך הרגיל. הופנה לאבחון בריפוי בעיסוק על ידי הגננת וההורים בשל קשיים שעלו בבית ובגן. ההורים מדווחים על קושי בפעילויות הגיינה אישית. הגננת מדווחת על תנועתיות מוגברת, קושי בישיבה על כיסא לאורך זמן והימנעות ממגע בחומרים.

​

הערכה:
הוריו של יואב הגיעו לפגישת הערכה (ללא נוכחות יואב) במכון להתפתחות הילד. גלי המרפאה בעיסוק העבירה להורים את שאלון השתתפות בעיסוקים The Participation in Childhood Occupations Questionnaire (PICQ- Q), על מנת להבין את הקשיים בשגרה ועיסוקי היום-יום. הוריו תיארו את יואב כילד נבון וטוב לב, בעל יכולת למידה וזיכרון טובים. עלה קושי משמעותי סביב פעילויות ADL: גזירת ציפורניים ולבוש. אימו דיווחה כי בכל פעם כשגוזרים ליואב ציפורניים, יואב מגיב בבכי וקשה לו להירגע זמן רב לאחר מכן. כמו כן, מראה קושי בלבישת בדים מסוגים שונים ומתלונן על תוויות בגדים. בנוסף, דיווחו על הימנעות מבילוי במקומות רועשים כמו: קניון/ סופר והעלו את קושי בישיבה ממושכת במפגש (על פי דיווח הגננת). בסוף פגישת הערכה, גלי ביקשה מההורים למלא את שאלון הפרופיל הסנסורי 2.
לפגישת האבחון השנייה, יואב הגיע עם אימו. גלי התרשמה מילד נבון ותקשורתי. היא בחנה את תפקודו החושי של יואב באמצעות תצפית קלינית Sensory Adventure Measure (SAM), הכוללת 13 פעילויות לגרייה חושית.

 

ממצאי הערכה:

הרשמים העיקריים מהתצפית הם: הימנעות ממגע בקצף ובחול, בהלה משמיעת רעש פתע של משרוקית (כיסה את אוזניו והתקשה במעבר לפעילות הבאה), הנאה מנדנוד חזק ומטיפוס וקפיצה מכיסא (בקש להמשיך בגרייה).

הממצאים העיקריים שעלו משאלון הפרופיל סנסורי 2: ציון של "יותר מאחרים" בדפוס חיפוש חושי (עיבוד תנועתי ועיבוד מנח גוף), וציון של "יותר מאחרים" בדפוס הימנעות חושית (עיבוד שמיעתי ועיבוד תחושת מגע).

מניתוח ממצאי הערכה נמצא כי ליואב תגובתיות יתר במערכות החישה: שמיעה ומגע,

וחיפוש חושי במערכת הוסטיבולרית והפרופריוצפטיבית.

 

מטרות התערבות:

בפגישה הבאה הוריו של יואב הגיעו לדיון בממצאי הערכה וקביעת מטרות התערבות. בתהליך קביעת המטרות גלי השתמשה ב Goal Attainment Scaling (GAS).
המטרות שנקבעו יחד עם ההורים הן:
1. לאחר סדרה של 15 טיפולים, יואב יפחית תגובה מתנגדת במהלך גזירת ציפורניים.
2. לאחר סדרה של 15 טיפולים, יואב יצליח לשהות בקניון/ בסופר, למשך שעה.
3. לאחר סדרה של 15 טיפולים, יואב ישב על כסא בעת מפגש בגן, למשך 15 דקות, תוך הפחתת התנועתיות.

​

התערבות:

לאורך הליך ההתערבות, גלי השתמשה במודל האקולוגי לויסות חושי (Miller et al., 2001), מתוך הנחה כי הסביבה וההקשר בהם הילד חי ופועל, הינם מרכיב הכרחי להבנת הקשיים התפקודיים ב- SMD.

ההתערבות כללה 3 שיטות טיפול: A SECRET, Sensory Integration (SI) ושיטת טיפול של Dunn.

גלי לימדה את הוריו של יואב להשתמש במרכיבי A SECRET על מנת לשאול שאלות מכוונות, ולמצוא אסטרטגיה מתאימה בעת פעילויות הכרוכות באתגרים חושיים. לדוגמה, ניתוח מרכיבי A SECRET בפעילות גזירת ציפורניים:

Attunement- על מנת לעזור להוריו של יואב להבין את קשיו החושיים, גלי העבירה להם את שאלון ויסות חושי למבוגרים. כמו כן, עודדה אותם לחשוב על אסטרטגיות שעשויות לעזור להם להגיב בצורה תומכת בעת פעילות הכרוכה באתגרים חושיים.

Sensation- אסטרטגיות חושיות לשימוש לאחר גזירת הציפורניים: מתן גרייה פרופריוצפטיבית לפני הגזירה (לדוגמה: מעיכת כדור)/ ניגוב חזק של הידיים עם מגבת/ שימוש בכדור תחושה נעים.  

Emotional Regulation- מתן הטרמה לפני ביצוע הפעילות/ שימוש בשעון חול לציון הזמן לסיום הפעילות.

Context- באיזה זמן ביום כדאי לבצע את הפעילות? מתי יואב נמצא ברמת עוררות אופטימלית? לאחר אמבטיה חמה? לאחר ארוחת ערב?

Relationships- מתן חיזוקים חיוביים במהלך הפעילות ולאחריה/ שמירה על קשר עין במהלך הפעילות.

Environment- החשכת האור בחדר ליצירת אפקט מרגיע.

Task- עיון בספר/ משחק בטאבלט בזמן גזירת הציפורניים, שינוי כלי הגזירה (מספריים/ גוזז)

כמו כן, גלי הכינה יחד עם יואב קופסת תחושה הכוללת חפצים אהובים (קטנים, חלקים, פרוותיים ולחיצים) העשויים לסייע לו לווסת את רמת העוררות בעת ביקור בסופר/ בקניון.

​

בעת הטיפולים הפרטניים גלי השתמשה בגישת SI, על מנת לשפר את היכולת להיות במצב עוררות אופטימלית ולהגיב בתגובה אדפטיבית למגוון של גירויים סנסורים, כבסיס ליכולת להשתתף בתחומי העיסוק השונים.

ההתערבות כללה שימוש בעקרונות הגישה, לדוגמה: התנסות בפעילויות המערבות גרייה בכמה מערכות חישה, יצירת אתגר מתאים, וויסות רמת העוררות של יואב על ידי התאמת עוצמת ומשך הגרייה, יצירת הקשר משחקי, התייחסות ליואב כפרטנר במשחק, ארגון החדר לעידוד חקירה סנסורית, ועוד. דוגמה לפעילות: נדנוד על ערסל, תוך איסוף כריות תחושה במרקמים תחושתיים שונים/ סחיבת 'עגלת קניות', בעת משחק סימבולי 'קונה ומוכר', להענקת גרייה פרופריוצפטיבית. כמו כן, יואב התנסה במגע לא ישיר בחומרים שונים כמו: חול, קצף, באמצעות מכחול ולמד להשתמש באסטרטגיה גם בביתו.

​

גלי השתמשה בשיטת הטיפול של Dunn להתאמות סביבה ומטלה. בעת ביקור בסופר/ קניון גלי המליצה להוריו על שימוש באוזניות או אטמי אוזניים, סחיבת העגלה או העמסה של קופסאות שימורים, להענקת גרייה פרופריוצפטיבית. כמו כן, המליצה על פרימת התווית של הבגד ולבישת גופית לייקרה צמודה מתחת לבגדים.

​

במהלך סדרת הטיפולים, גלי הגיעה לתצפית בגן בשעת המפגש, על מנת להבין את הקשיים החושיים שעולים בסביבת הגן. גלי הבחינה בקושי במעבר בין משחק חופשי בפינות הגן לישיבה במפגש, כמו כן, צפתה במוסחות ובתנועתיות בישיבה על כיסא.

בעת המעבר ממשחק חופשי לישיבה במפגש, גלי המליצה לגננת לאפשר ליואב להחזיר למקום את קופסאות המגנטים והלגו, על מנת לייצר גרייה פרופריוצפטיבית. בנוסף, גלי המליצה לגננת להושיב את יואב קרוב אליה ולאפשר לו לקחת בידו את אחד החפצים מקופסת התחושה שלו בעת המפגש . כמו כן, המליצה על התאמת כרית פיתה שטוחה לוויסות התנועתיות, והדריכה את הגננת לביצוע התאמות בעת פעילות עם חומרים.

​

:הליך ההתערבות מבוסס על עקרונות מהספר

​

Miller, L. J., Porter, L. M., & Bialer, D. S. (2021). No longer a secret: unique common-sense strategies for children with sensory and regulation challenges. Sensory World.