רקע

הערכה

ממצאי הערכה

מטרות התערבות

התערבות

 

:רקע

יעלי בת 6.4, בת בכורה להוריה ואחות ליובל בת הארבע, לומדת בכיתה א' בחינוך המיוחד, במסגרת בית ספר רגיל. בגן טרום חובה ובגן חובה למדה בגן עיכוב התפתחותי. בדו"ח הסיכום של הצוות הרב מקצועי בגן, דווח כי יעלי ילדה נעימה, שקטה ונבונה. לרוב, התנהלותה בגן אופיינה באיטיות וחולמנות, הייתה זקוקה לתיווך על מנת ליזום ולבצע מטלה. כמו כן, דווח על העדפה לפעילות ליד שולחן, מאשר פעילות מוטורית במרחב.

במסגרת בית הספר, יעלי מקבלת טיפול בדיבור, טיפול בריפוי בעיסוק וטיפול רגשי.

​

הערכה:

בתחילת שנת הלימודים, טל המרפאה בעיסוק, בצעה תצפית בכיתה על תפקודה של יעלי, נראה כי ישיבתה ליד השולחן אינה יציבה והיא מרבה להיתמך בשולחן. כמו כן, נראה שהיא מפספסת הוראות הניתנות במליאה, ומבצעת באיחור לעומת שאר ילדי הכיתה. בנוסף, לעיתים מכניסה לחלל הפה עיפרון/ שרוול חולצה/ קצוות שיער. בישיבת הצוות הרב מקצועי, המורה תיארה את יעלי כילדה נבונה ובעלת מזג נוח, לעיתים קרובות נראית חולמנית, אינה עונה בקביעות כשפונים אליה וזקוקה לחזרה על הוראות. למרות זאת, ניכר כי כאשר מבצעת מטלות לימודיות, ביצועיה טובים. בנוסף, דיווחה על התנהלות פאסיבית בזמן ההפסקה, לרוב יעלי יושבת על הספסל בחצר בית הספר ליד סייעת הכיתה.
טל ערכה פגישה עם הוריה של יעלי על מנת לקבל מידע על ההיסטוריה ההתפתחותית ותפקודה במסגרת הבית, והשתמשה בשאלון Child Participation Questionnaire (CPQ). הוריה דיווחו על התנהלות איטית, על כך שלעיתים קרובות לועסת קצוות שיער או שרוול חולצה, ועל נטייה מוגזמת להריח חפצים שונים. כמו כן, דיווחו על העדפה של פעילויות בישיבה מאשר תנועה במרחב.
טל זיהתה קשיים חושיים בתפקודה של יעלי ובקשה מההורים למלא את שאלון Sensory Processing Measure (SPM).

 

ממצאי הערכה:

משאלון SPM עלה קושי חושי (122 נקודות בציון הכללי). הממצאים העיקריים שעלו הם: תת תגובתיות במערכת השמיעה, הוסטיבולרית והפרופריוצפטיבית. וחיפוש חושי במערכת הטעם והריח.

 

מטרות התערבות:

תכנית הלימודים האישית (תל"א) של יעלי נקבעה בשיתוף הצוות הרב מקצועי. התל"א כללה 'מטרות על' ויעדים. היעדים בריפוי בעיסוק הם:
1. לאחר 3 חודשים, יעלי תשב בישיבה יציבה על כסא למשך חצי שעה בעת פעילות לימודית בכיתה.

2. לאחר 3 חודשים, יעלי תשתתף בפעילות בחצר, בזמן הפסקת עשר, למשך 10 דקות.

3. לאחר 6 חודשים, יעלי תבצע הוראה הניתנת בכיתה, באופן עצמאי, ב 80 אחוז הצלחה.

4. לאחר חודשיים, יעלי תשתמש בחפצים מותאמים לגרייה אוראלית במהלך שגרת היום.

​

התערבות:

לאורך הליך ההתערבות, טל השתמשה במודל האקולוגי לויסות חושי (Miller et al., 2001), מתוך הנחה כי הסביבה וההקשר בהם הילד חי ופועל, הינם מרכיב הכרחי להבנת הקשיים התפקודיים ב- SMD.

ההתערבות כללה 3 שיטות טיפול: Alert Program, Sensory Diet ושיטת טיפול של Dunn.

 

בעת הטיפולים הפרטניים, טל השתמשה בשיטת Alert Program. טל לימדה את יעלי להגדיר את רמת העוררות בסיטואציה ספציפית (לדוגמה: לפני ביצוע דף משימה) לפי דימוי של מהירות המנוע, האם המנוע שלי 'עובד מהר' או 'עובד לאט'? להמחשת הדימוי, טל הכינה עם יעלי את מד מהירות המנוע. בשלב השני טל עודדה את יעלי לחשוב על אסטרטגיות חושיות, שעשויות לסייע לה לעלות רמת עוררות, על ידי מתן הדגמות ושימוש במד מהירות המנוע. יעלי העלתה רעיון לשתות מים לפני תחילת השיעור (שימוש במערכת הטעם). טל הציעה צמיד ריחני, העשוי מ'מגן זיעה לידיים'. בחלק הפנימי של המגן, מוכנס בד כותנה מהול בשמן אתרי אהוב על יעלי, כך שהריח לא יופץ בחלל הכיתה אלא רק בפתיחה של הצמיד (שימוש במערכת הריח). טל שתפה את המורה וההורים בשיטת הטיפול, והעלתה הצעה להשתמש במד המהירות לכל תלמידי הכיתה בתחילת השיעור, תוך העלאת רעיונות לפעילויות חושיות, הכוללות גרייה במערכת הפרופריוצפטיבית.

 

נבנתה תכנית ל'דיאטה סנסורית', יחד עם ההורים והמורה, הכוללת ביצוע של 4 פעילויות אהובות על יעלי ומותאמות לצרכיה החושיים, בזמנים ספציפיים במהלך היום. הפעילויות כוללות: 1. דחיפת הכסא והרמת הגוף באמצעות הידיים (הפעילות תבוצע לכל תלמידי הכיתה בתחילת השיעור הראשון) (מערכת פרופריוצפטיבית+ וסטיבולרית) 2. אכילת מלפפון חמוץ/ מלוח כתוספת לארוחת עשר (מערכת הטעם) 3. אכילת תפוח קשה (אהוב על יעלי) בהפסקה השנייה (מערכת הטעם+ פרופריוצפטיבית). 4. סחיבת הכביסה ו/או הפרחת בועות סבון לפני הכנת שיעורי בית (מערכת פרופריוצפטיבית). טל נעזרה באפליקציית Sensory Treat, על מנת ליצור לו"ז יומי ולמעקב אחר התכנית.

 

טל השתמשה בשיטת הטיפול של Dunn להתאמות סביבה. טל הציעה למורה לאפשר לתלמידים ישיבה עם הכסא הפוך (תמיכה של המשענת בבטן) לסיפוק גרייה פרופריוצפטיבית על ידי הפעלת זוקפי הגב. כמו כן, הדריכה את המורה להשתמש בקול רם, ואת יעלי לבקש לחזור על הוראה כאשר 'פספסה' אותה. בנוסף, טל הציעה להורים לרכוש שרשרת גומי לגרייה אוראלית מותאמת, ובזמן הפסקת העשר, הציעה לעיסת מסטיק להעלאת רמת העוררות.

בעת הטיפולים הפרטניים, יעלי שתפה שהיא מתקשה בהשתתפות במשחק קלאס בחצר עם בנות הכיתה.  טל תרגלה עם יעלי משחק קלאס ועברה על שרטוט המשבצות בצבעים בולטים (עזר חזותי). כמו כן, עודדה את יעלי לחשוב על פעילויות שהייתה רוצה לשחק בחצר עם חבריה לכיתה, יעלי חשבה על משחק של מחיאות כפיים כמו 'הקווה קווה דל האומה', והן תרגלו יחד את המשחק בזמן הפסקת עשר עם חבריה לכיתה.

​

:הליך ההתערבות מבוסס על עקרונות מהספר

​

Miller, L. J., Porter, L. M., & Bialer, D. S. (2021). No longer a secret: unique common-sense strategies for children with sensory and regulation challenges. Sensory World.