Alert Program®- “How does your engine run?” (Williams & Shellenberger, 1996)

מטרה

מטרת הטיפול על פי שיטה זו, היא ללמד את הילד וסביבתו לזהות את רמת העוררות בסיטואציה נתונה, ולווסת את רמת העוררות על ידי שימוש באסטרטגיות חושיות, בהתאם לדרישות הפעילות.

 

תיאור

ההתערבות אורכת בין 8- 12 שבועות וכוללת שלושה שלבים:
1. זיהוי מהירות המנוע
2. חשיבה על אסטרטגיות לשינוי מהירות המנוע
3. ויסות מהירות המנוע

​

בשלב הראשון, הילד לומד להגדיר את רמת העוררות שלו, על פי הדימוי הבא: "אם הגוף שלך היה מנוע של מכונית, לפעמים הוא היה עובד מהר (עוררות גבוהה- "היפר"), לפעמים הוא היה עובד לאט (עוררות נמוכה- "רדום") ולפעמים הוא היה עובד בדיוק כמו שצריך (עוררות אופטימלית- "ערני וקשוב"). יש להציג לילד תמונה של מד מהירות המנוע. חשוב שהמטפל ידגים לילד את השימוש בדימוי (לדוגמה: "אני עייף, המנוע שלי עובד לאט עכשיו, קשה לי להתרכז במשחק").

​

בשלב השני, המטפל מציג לילד אסטרטגיות סנסוריות לוויסות רמת העוררות, על ידי שימוש בחמישה חושים: טעם, תנועה, מגע, ראייה או שמיעה. על המטפל לעודד את הילד לחשוב על אסטרטגיות שיעזרו לו לעלות או להוריד רמת עוררות, בהתאם לפעילות (לדוגמה: אם בעת משחק עם חבר, הילד מרגיש ש"המנוע שלו" עובד מהר, שתיית מים או גרייה פרופריוצפטיבית כמו סחיבת דבר כבד, עשויה לעזור לו לווסת את רמת העוררות). מומלץ לשלב אסטרטגיות שיהיו נגישות לשימוש במגוון סביבות.

​

בשלב השלישי, הילד לומד להשתמש באסטרטגיות על מנת להגיע לרמת עוררות אופטימלית, בהתאם להקשר ולדרישות הפעילות.

* במנויאל של השיטה (Williams & Shellenberger, 1996) מצורפות תמונות של מד מהירות המנוע ושל אנשים במצבי עוררות שונים.

* ניתן להכין יחד עם הילד תמונה של מד מהירות המנוע.

 

בסיס תיאורטי

אינטגרציה סנסורית Sensory Integration (SI) (Jane Ayres, 1972), ההנחה המרכזית של התיאוריה היא היכולת של מערכת העצבים להשתנות כתגובה לגירוי חושי מהסביבה.

ויסות עצמי (Self-regulation) (Koop, 1982), תיאוריה המדגישה את יכולת האדם לשלוט ולנהל את מחשבותיו, רגשותיו ופעולותיו, בהתאם לדרישות הסביבה והפעילות.

​

עקרונות

• רמת עוררות מותאמת, היא הבסיס להצלחה בהשתתפות בפעילויות יום יום כמו: למידה, משחק, השתתפות חברתית.

• סיפוק גרייה חושית באופן מבוקר ובהתאם לקשיים החושיים של הילד, עשוי להביא לרמת וויסות אופטימלית ברמת העוררות, הקשב והוויסות רגשי.

• על מנת שתתקיים העברה משמעותית של המיומנות לסביבה הטבעית של הילד, חשוב ללמד את ההורה, המורה ואנשי טיפול הרלוונטיים לילד, את האסטרטגיות ושימוש בדימוי של השיטה ("איך המנוע שלי עובד עכשיו, מהר או לאט?").

• פעילויות המספקות גרייה פרופריוצפטיבית, מגע עמוק (לדוגמה: דחיפת קיר עם הידיים, סחיבה של כביסה כבדה) עשויות להביא לאיזון רמת העוררות. ולכן אם יש ספק לגבי רמת העוררות של הילד בסיטואציה נתונה, פעילות הכוללת גרייה פרופריוצפטיבית עשויה להביא לרמת עוררות אופטימלית.
   

​

לקריאה והעמקה בשיטת טיפול זו:

.Williams, M. S., & Shellenberger, S. (1996). “How does your engine run?” ®: A leader’s guide to the alert program® for self-regulation. Albuquerque, NM: Therapy Works

 

 

​

​