התערבות בילדים עם הפרעת ויסות חושי
Sensory Modulation Dysfunction (SMD)

טרמינולוגיה
Dr. A. Jean Ayres מרפאה בעיסוק, פסיכולוגית וחוקרת מדעי המח, הייתה הראשונה שהגתה את התיאוריה Sensory Integration (SI). אינטגרציה סנסורית היא היכולת לארגון הקלט החושי לכדי התנהגות מסתגלת.
התיאוריה שפיתחה נועדה להסביר כיצד קושי בקואורדינציה מוטורית, אבחנה חושית ו/ או ליקוי בויסות חושי תורמים להיווצרות קשיי למידה והתנהגות (Ayres, 1963, 1972). בנוסף, Ayres פתחה מודל יישומי להערכה וטיפול.
עם השנים, עבודתה התפתחה ונחקרה ועקרונותיה מהווים את הבסיס להתערבות ומחקר באוכלוסייה עם SMD
(Bundy, Lane, & Murray, 2002).
בהתבסס על עבודתה של Miller ,Ayres ואחרים (2007), הציעו טרמינולוגיה עדכנית להפרעת עיבוד חושי - Sensory Processing Disorder (SPD) המחולקת לשלוש תת אבחנות:
הפרעה בהבחנה חושית (Sensory Discrimination Disorder), הפרעה מוטורית על רקע קושי בעיבוד חושי (Sensory Based Motor Disorder) והפרעת ויסות חושי (Sensory Modulation Dysfunction).
הפרעת ויסות חושי- SMD מתבטאת בקושי לדרג ולהתאים את עוצמת התגובה לגירוי חושי, באופן מותאם לסיטואציה. ההפרעה יכולה לבוא לידי ביטוי במערכת חישה אחת או יותר, וכוללת שלושה תתי-סוגים היכולים להופיע לחוד או בצירופים שונים:
1. תגובתיות-יתר לגירוי חושי (Sensory Over Responsivity) (Miller at al., 2007)- בעלי דפוס זה נוטים להגיב לגירוי חושי טיפוסי בעוצמה גבוהה ולמשך זמן ארוך יותר בהשוואה לאדם עם תגובתיות חושית טיפוסית. הם עלולים לפרש גירוי שאינו מזיק כגירוי לא נעים ואף כואב (Bar Shalita et al., 2019; Schrepf et al., 2018). אי לכך, עשויים להציג תגובות התנהגותיות כמו: פחד, הימנעות, קושי בהירגעות, שינויים תכופים במצב הרוח ותוקפנות בתגובה לגירוי החושי, ונוטים לפתח נוקשות וצורך מוגבר בשליטה. הקשיים עלולים להופיע בעיקר במצבים חדשים או בעת מעברים (Carpenter et al., 2019).
2. תת-תגובתיות לגירוי חושי (Sensory Under Responsivity) (Miller at al., 2007)- מאופיינת בתגובה פחותה מהמקובל לגירוי חושי טיפוסי. בעלי דפוס זה עלולים להראות אדישים, חולמניים ופאסיביים, היות וזקוקים לגירוי חזק כדי להיות מעורבים באופן פעיל בסביבתם. בעלי דפוס זה לרוב אינם מושכים את תשומת לב הסביבה, קשייהם אינם בולטים בינקות או בתקופת הילדות המוקדמת, ועולים בעיקר בסביבות לימודיות בהן ישנה דרישה לרמת פעילות מותאמת לאורך זמן (James et al., 2011).
3. חיפוש חושי (Sensory Seeking/ Craving)- מאופיין בצורך בלתי מסופק לגרייה חושית חזקה ולזמן ממושך. בעלי דפוס זה, נראים בתנועה מתמדת ועלולים לפתח התנהגות אימפולסיבית ותוקפנית. כמו כן, חיפוש מוגבר אחר גרייה חושית עלול לפגוע בפניות ללמידה וביכולת להשלים מטלות, בעקבות כך שמירב המאמצים מושקעים לקבלת גרייה (Miller, 2007; James et al., 2011).
* חיפוש חושי יתכן גם כהתנהגות מפצה על תגובתיות-יתר חושית או תת-תגובתיות חושית. בעלי דפוס של תגובתיות-יתר או תת-תגובתיות, לעיתים מציגים התנהגויות של חיפוש חושי, כדרך לוויסות עצמי (נפוץ בקרב ילדים עם אוטיזם) (Liss et al., 2006).

נלקח מתוך:
(2007 ,Miller, Anzalone, Lane, Cermak, & Osten)