(Hulsegge & Verheul, 1987) Snoezelen® Multi-Sensory Environment

 

מטרה

להביא לשיפור ההשתתפות של הילד ולהתנהגות מסתגלת בפעילויות יום-יום, על ידי שיפור האינטגרציה החושית, בסביבה רב חושית המשלבת רגיעה ואקטיביות.

 

תיאור

חדר סנוזלן או חדר "גרייה חושית", פותח לראשונה בהולנד ב- 1970, עבור אנשים עם מוגבלויות (Hulsegge & Verheul, 1987) לשם הנאה ופעילות פנאי, ללא מטרות מוגדרות. במשך השנים השימוש בסנוזלן התרחב להתערבות לפיתוח מיומנויות והתנהגות מסתגלת, תוך שיפור האינטראקציה הבין אישית, הגברת הקשב והפחתת מתח וחרדה.
משמעות השם סנוזלן הוא חקירה אקטיבית במצב רגוע. החדר מספק גרייה במערכות החישה השונות: ראייה, שמיעה, ריח, מגע, פרופריוצפטיבית וטעם.

ישנם מאפיינים מקובלים לחדרי סנוזלן והם: 1. חדר ללא חלונות/ חלונות מכוסים 2. כיסוי או ריפוד לרצפות 3. בטיחות פיזית, על מנת לאפשר את חקירת הסביבה באופן עצמאי וללא הגבלה.
בחדר ישנו ציוד לגרייה במערכות החישה השונות, לדוגמה: עמוד בועות זזות וצבעוניות, סיבים אופטיים, לוחות אינטראקטיביים, מראות, כסא נדנדה, מוסיקה רגועה, פרוז'קטורים, שמיכה כבדה, מיטת מים מוסיקלית, כדורי תחושה, שמנים אתריים ואף מאכלים בטעמים שונים (מתוק, מלוח, חמוץ).

בעת השהות בחדר, המטפל מעודד אינטראקציה בין אישית עם המטופל ומאפשר לו ליזום, להרחיב את פעולותיו לחוות חוויות הצלחה על מנת לספק הנאה, ביטחון ותחושת מסוגלות.

* זמן הגרייה בחדר מומלץ ב 20-30 דקות.
* ניתן לשלוט על כמות וסוג הגירויים, בהתאם לצרכים החושיים של הילד.

 

בסיס תיאורטי
תיאורית המקום הבטוח של ווינקוט (1949/1954)- חשיבות הסביבה להתפתחות ולמידה.
Nondirectional approach (Hulsegge & Verheul, 1987)- הובלת הטיפול על ידי המטופל, ללא התערבות המטפל.
אינטגראציה סנסורית Sensory Integration (SI) (Jane Ayres, 1963, 1972)- תאוריה המבוססת על נוירו פלסטיות מוחית בתגובה לגירוי חושי מהסביבה.

​

עקרונות

• "המטפל המאפשר"- עידוד הילד ליזום פעולות, להוביל את מהלך הטיפול ולאפשר חוויות הצלחה.

• יש להפעיל בקרה על כמות וסוג הגרייה, בהתאם לפרופיל הסנסורי של הילד.

• ישנם פרמטרים לאופן עיצוב החדר ולמידותיו, על מנת לספק סביבה רב חושית המאפשרת הכלה ורגיעה.
   

​

לקריאה והעמקה בשיטת טיפול זו:

Cameron, A., Burns, P., Garner, A., Lau, S., Dixon, R., Pascoe, C., & Szafraniec, M. (2020). Making sense of multi-sensory environments: a scoping review. International  Journal of Disability, Development and Education, 67(6), 630-656

​

 

​